יום רביעי, 4 בפברואר 2015

תת פעילות בלוטת התריס


בלוטת התריס (בלוטת התירואיד) שייכת למערכת האנדוקרינית של הגוף, המערכת האנדוקרינית היא מערכת האחראית על הפרשה וויסות ההורמונים בגוף. בלוטת התריס אחראית על הפרשת ההורמונים תירוקסין (T4), תירודוטירונין (T3 ) וקלציטונין. לקלציטונין יש תפקיד חשוב בוויסות ושמירה על רמות סידן תקינות בדם - מונע שחרור סידן מהעצם. הורמוני T3 + T4 משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף והם משפיעים על קצב הגדילה והתפקוד של מערכות רבות בגוף.
בלוטת התריס מפרישה כ- 90% T4,וכ-10% T3. אחרי ההפרשה כ-80% של ההורמון T4 ממור על יד איברים היקפיים בגוף כמו הכבד(בעיקר), הכליות והטחול להורמון T3 שהוא צורתו הפעילה של ההורמון, והוא זה הנקלט בתאי הגוף.

ישנם מספר סיבות לתת- פעילות בלוטת התריס:    

-  תת פעילות ראשונית = בעיהשמקורה בבלוטת התריס עצמה, יכול לנבוע מגידול או מחלות אוטואימוניות כגון האשימוטו. חומרי הזנה רבים מעורבים בייצור הורמוני T לכן גם המחסור הקטן היותר עלול לגרום לתת פעילות.
- תת פעילות שניונית = בעיה שמקורה בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) שמשפיעה על פעילות בלוטת התריס. ההיפופיזה
אחראית על הפרשת הורמון TSH שמאותת לבלוטת התריס להפריש הורמוני T . TSH - גבוה = תת פעילות הבלוטה -ההיפופיזה מפרישה עוד ועוד מההורמון כדי לעודד את הבלוטה להפריש T3-   T4.
- תת פעילות שלישונית = ההיפותלמוס לא מייצר ומפריש כמות מספקת של הורמון שחרור TRH שתפקידו לאותת להיפופיזה להפריש ולייצר הורמון TSH.
חשוב ביותר לבדוק את הגורם התירואידי מפני שתת פעילות בלוטת התריס נחשבת לגורם בסיסי במספר גדול של מחלות. הרבה אנשים סובלים מתת פעילות קלה של הבלוטה אך הם אינם מאובחנים מכיוון שבדיקות הדם המתאימות אינן רגישות מספיק וזוהי בעיה חמורה מפני שתת פעילות,ולו הקלה ביותר, יכולה לפגוע ולהפחית תרפיות תזונתיות.
תת פעילות אצל ילדים יכולה לגרום לעיכוב בגדילה ובהתפתחות השכלית.

סימפטומים:
חשוב לציין,שעקב החשיבות של הורמוני T3-T4 למערכות ואיברים רבים בגוף ,גם הסימפטומים של תת-פעילות יהיו רבים ונרחבים. לא כל מי שסובל מתת - פעילות הבלוטה יסבול מכל הסימפטומים אך סביר להניח שיסבול מחלק נכבד מסימפטומים אלו.

    • טמפרטורת הגוף הנורמאלי נעה בין 36.4 מעלות - 36.7 מעלות. כאשר יש תת פעילות טמפרטורת הגוף הבסיסית היא
    נמוכה יותר. טמפרטורת גוף גבוהה מהנורמאלי פחות נפוצה אך יכולה להוות סימן ליתר פעילות בלוטת התריס.
    • חילוף חומרים - מטאבוליזים = ירידה כללית בקצב השימוש בשומן, חלבון ופחמימות. לרוב, תהיה גם עלייה מתונה במשקל ו/או קושי לרדת במשקל ולעיתים גם תיתכן עצירות.
    • רמות כולסטרול וטריגליצרידים גבוהות = תיתכן עלייה קלה של שומני הדם והכולסטרול,דבר היכול להגביר את הסיכון למחלות קרדיו וסקולאריות.
    • לב וכלי דם = תתיכן עלייה בלחץ הדם שתגרם בגלל האטת קצב ותפקוד הלב.
    • ניקוז לימפתי איטי =תת-פעילות גורמת לעיתים להאטה של הניקוז הלימפתי ולהגברת חדירות הנימים ועקב כך עלולות להיווצר בצקות במקומות שונים בגוף.
    • סימפטומים של המערכת ההורמונאלית=  אצל גברים עלולה להיות ירידה בחשק המיני ואילו אצל נשים תתיכן הפרעה במחזור החודשי (דימום ווסתי מוגבר וארוך, הרווח שבין ווסת לווסת מתקצר), עלולות להיות בעיות פריון, ובעת הריון עולה הסיכוי להפלה או לידה בטרם עת.
    • שיער,ציפורניים ועור = לרוב עור יבש, מחוספס,מכוסה קשקשים דקים,שער גס,יבש ושביר עם נטייה לנשירה מוגברת. הציפורניים יהיו דקות ושבירות ולרוב יופיעו עליהם חריצים רוחביים.
    • מערכת שלד- שריר = חולשת שרירים ונוקשות תנועה במפרקים ו/או רגישות וכאב מוגבר בשרירים ובמפרקים.
    • ביטויים נפשיים = דיכאון,חולשה, עייפות כהופעה ראשונית ובהמשך יכול להיגרם קושי בריכוז ו/או גילויי שכחה.

הטיפול: 
הטיפול בתת-פעילות הבלוטה יכלול כיוונים שונים - השלמה של תוספי מזון,שינוי תזונתי ופעילות גופנית.

    • פ"ג =פעילות גופנית אירובית של לפחות 15-20 דקות ליום מגבירה ומעודדת הפרשה של הורמוני T ובנוסף מעלה את רגישות תאי הגוף והרקמות לקליטה של הורמונים אלו.
    • גויטרוגנים =  מזונות גויטרוגנים כוללים - לפת,כרוב,שורש קסווה, סויה, בוטנים,צנוברים ודוחן. החומרים הגויטרוגנים שמזונות אלו מכילים מונעים את ספיגת ושימוש היוד בגוף. בד"כ בישול מנטרל את הפעילות הגויטרוגנים.
    • יוד וטירוזין = הורמוני T בנויים מהמינרל יוד ומחומצת האמינו טירוזין. חוסר ביוד עלול לגרום לזפק (גויטר) =
    הרחבת הבלוטה הנובע מגירוי מוגבר של ההיפופיזה והפרשה מוגברת של TSH. חוסר ביוד אינו נפוץ בעולם המערבי מכיוון שיש הוספה מלאכותית של יוד למלח השולחן וסביר להניח שתת-פעילות הבלוטה אינו נובע מחוסר של יוד בתזונה אלא מאכילה מוגברת של מזונות גויטרוגנים המעכבים את שימושו בגוף. לאדם בריא הכמות היומית המומלצת של יוד היא כ-150 מיקרוגרמים. לאדם הסובל מתת- פעילות המינון המומלץ של יוד היא כ- 300 מיקרוגרם ליום. מזונות כמו אצות ים,אצה חומה ודגי ים מלוחים עשירים מאוד ביוד. יש להיזהר מצריכת כמות גדולה מדי של יוד כי בטווח הארוך עודף יוד יכול לעכב את הסינתזה של הורמוני בלוטת התריס ולגרום להאטה נוספת של פעילות הבלוטה ולנזק חמור יותר.את חומצת האמינו טירוזין ניתן לתת במינון של 250 מיליגרם כתוסף ולהעשיר את התזונה ב מקורות תזונתיים שמכילים טירוזין כמו :הודו, שקדים, אבוקדו, בננה .
4. ויטמינים ומינראלים = מינרלים וויטמינים שונים שותפים בייצור והפעלה של הורמוני הבלוטה. מחסור קטן של
אחד מהם יכול לעכב את הפרשתם,ייצורם או הפעלתם בגוף.
    אבץ + ויטמין A + ויטמין E - פועלים יחד בייצור הורמוני T. המינונים המומלצים בטיפול -  אבץ פיקולונאט = 30 מילגרמם,  ויטמין A = 25,000 יח' בי"ל, ויטמין E = 400 יח' בי"ל.
    ויטמיני B:
    ? ריבופלבין (B2), ניאצין (B3) ופירידוקסין (B6 ) ביחד עם ויטמין C נחוצים לייצור הורמוני T. המינונים המומלצים:  ויטמיני B = 25-50 מיליגרמם, ויטמין C -= 1000 מיליגרם.

    5. הנחיות תזונתיות =
    א.    יש לאכול ארוחות קטנות כל שלוש?ארבע שעות, גם אם לא רעבים, חלוקה של הארוחות למשך היום עוזרת לשפעול ועבודה אובה יותר של מערכת העיכול ותורמת לירידה במשקל.
    ב.     לא לאכול מגוון גדול מדי של מזונות בכל ארוחה. צמצום הארוחה לכדי 2 - 3 סוגי מזונות יקל על מערכת העיכול בספיגה ויהיה צורך בפחות הפרשה של הורמוני T.
    ג.      להוריד את צריכת הסוכרים,ממתקים,עוגות וכדומה ולהפחית את צריכת האלכוהול.
    ד.     יש להוסיף שמן זית או קנולה כדי לאזן את רמות הכולסטרול, מכיוון שלעיתים רמות הכולסטרול עולות עקב תת=פעילות הבלוטה.
    ה.    להקפיד על שתיית מים מרובה - לשתות 10 -12 כוסות מים ביום.

    6. שנת לילה -= חשוב לנסות ולהקפיד על שנת לילה של כ- 8 שעות ולהוריד את רמת הסטרס. רמות הפרשת ההורמון TSH
    מההיפופיזה מושפעת מאיכות ואורך השינה, מרמות הסטרס והפעילות היומית ואפילו מסוג ואיכות התקשורת עם אנשים אחרים.


      • מחקרים הראו שקיימת מחזוריות בהפרשת ההורמון TSH לאורך היום - בבוקר הפרשת ההורמון גבוהה יחסית והיא יורדת באופן משמעותי לקראת הלילה. בנוסף גילו שקיימת להפרשת TSH רגישות לחשיפה היומיומית לאור. נמצא שחשיפה מכוונת לאור בזמנים שונים יכולה לשנות את המחזור היומי של ההורמון.

    בלוטת התריס השייכת למערכת ייצור והפרשת ההורמונים בגוף הינה בלוטה בעלת חשיבות רבה השותפה בהמון תהליכים בגוף. שמירה על תפקוד תקין של הבלוטה הוא בעל חשיבות גדולה מאוד לצורך תפקוד תקין של הגוף ולצורך שמירה על תפקוד יומיומי תקין ומועיל. הטיפול הקונבנציונאלי כולל לרוב מתן הורמוני T סינטטיים. טיפול זה לאורח זמן עלול לגרום לניוון הבלוטה ולתלות המטופל בתרופה לאורך כל חייו. הטיפול המשלים יכול לפעול במיטבו כאשר המטופל אינו לוקח את הטיפול הקונבנציונאלי, אך בשום פנים אין להמליץ
    על הפסקת הטיפול. זוהי החלטה של המטופל ביחד עם התייעצות הרופא. כאשר מטופל נוטל את התרופה אפשר ורצוי לתמוך בו עם הנחיות תזונתיות. בכל מקרה על מטופל שסובל מתת-פעילות להיות במעקב.


      • נקודה למחשבה - לפי הגישה במזרח, בעיה בבלוטת התריס נובעת מחסימה של צ'אקרת הגרון (הצ'אקרות הם מרכזים אנרגטיים הנמצאים לאורך הגוף). צ'אקרת הגרון אחראית בין היתר על הקשר בין פנים לחוץ. לרוב,בעיה בבלוטה מופיעה אצל נשים. אפשר למצוא קווי דמיון רבים בין הנשים הסובלות מהמחלה - לרוב יהיו אלו נשים שקשה להן לבקש בקשות או
      לבטא את רצונותיהן והן שומרות בתוכן את התלונות והרגשות שלהן. ההמלצה במקרים כאלה היא להסביר מה הן מרגישות, לומר מה הן רוצות ולהפסיק להתבייש ולחשוש להוציא את הדברים החוצה.
    סלעית קיפר , נטורופטית N.D  , מורה ליוגה www.saliteva,com

    אין תגובות:

    פרסום תגובה